1. בתפילת "הימים הנוראים" לאחר אמירת "קדושה" בטרם מתחיל שליח הציבור באמירת הפיוטים, הוא אומר לפני הקב"ה: אם חס ושלום עם ישראל נמצא בשפל המדרגה עד כי "אין מליץ יושר מול מגיד פשע", אנא ממך, ריבונו של עולם: "תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט" ועל-ידי כך "צדקנו במשפט, המלך המשפט".

מעניין, מהו ה'דבר חוק ומשפט', אשר אליו נשואות עינינו ובו אנו תולים את כל תקוותינו, מהו אותו "נשק יום הדין", שאותו אנו שולפים בזמן שכלו כל הקיצים?

בגמרא במסכת עבודה זרה מסופר על חכמי ישראל, שחיפשו אחר אבן טובה לאפוד הכהן הגדול. מששמעו שניתן להשיגה אצל נכרי בשם דמא בן נתינא, הם פנו אליו וביקשו לקנותה בדמים מרובים. דמא בן נתינא דחה את ההצעה, משום שמפתחות הכספת, שבה הייתה מונחת האבן, נמצאו באותה העת תחת מראשותיו של אביו, שהיה שקוע בשינה עמוקה. בשביל דמא, כיבוד הורים מעל הכל! הוא לא מעיר את אביו אף לא כדי לבצע עסקה משתלמת שכזו. בשל כך – אומרת הגמרא – שנה לאחר מכן זכה דמא ונולדה לו פרה אדומה בעדרו. גם בשנה זו באו אליו החכמים. הפעם כדי לקנות פרה אדומה, ושילמו לו בדיוק את סכום המעות שהפסיד בעסקה של האבן אשתקד. מסיפור זה לימדונו חז"ל שני דברים: קודם כל, "עד היכן כיבוד אב ואם" כלשון הגמרא. נוסף לכך, שהקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה.

2. נשאלת השאלה, מפני מה לא "סידרו" משמיים, שדמא בן נתינא יקבל שכרו בכל צורה אחרת, מדוע הקב"ה זימן לדמא בן נתינא בשכרו דווקא פרה אדומה, מה בא דבר זה ללמדנו?

האדמו"ר הראשון לבית "גור", בעל ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל, אמר, כי לאחר מעשה נאצל זה של דמא בן נתינא היה קטרוג גדול בשמיים – הנה גוי מוכן להפסיד סכום עצום כדי לא להעיר את אביו משנתו, האם גם יהודים יעמדו בניסיון כזה? ענה הקב"ה למקטרגים, צאו וראו כיצד ישראל משלמים טבין ותקילין בעבור פרה אדומה, הלא כל אחד יודע מה ערכה של כל פרה בשוק וכמה מוכן היהודי לשלם בעבור פרה שקיימים בה כל דיני פרה אדומה. שווי פרה אדומה בעיני היהודי הוא הון עתק רק משום שבאמצעותה ניתן לקיים את הציווי של הקב"ה: "זאת חוקת התורה" וגו'. אם-כן – אמר, כביכול, הקב"ה למקטרגים: אמנם גם בקרב אומות העולם מצינו במהלך הדורות אנשים, שהיו מוכנים להפסיד ממון רב בעבור מצוות שכליות, אך מי כעמך ישראל שמוותרים על כל הון שבעולם ומקריבים מעצמם כדי לקיים את כל מצוות התורה ללא יוצא מן הכלל?! מי כעם היהודי שמוסרים את ממונם ואפילו את נפשם כדי לקיים מצווה, שהיא בגדר 'חוק', שההיגיון האנושי לא יכול לתפוס את טעמה, את מהותה ואת כוונותיה?!

3. לאור דבריו של החידושי הרי"מ ביאר אבי מורי שליט"א, כי בכוח סנגוריה זו באים אנו בימי ראש השנה לפני אבינו שבשמים ומבקשים ממנו: אבא, גם אם אין מליץ יושר מול מגיד פשע, אפילו הידרדרנו ואנו נמצאים בתחתית של התחתית, הבט נא אל עמך ישראל בענייני 'חוק ומשפט'. ראה כיצד הם מקיימים את החוקים ואת המשפטים כאחד, אינם משתמטים מקיום מצווה, למרות שאינם מבינים את טעמה, ומוכנים להשקיע את כל המשאבים כדי לקיים את כל תרי"ג המצוות ללא יוצא מן הכלל. בשל כך "צדקנו במשפט, המלך המשפט."

יהי רצון, שאבינו מלכנו ישמע קול תפילתנו וניכתב וניחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום, כל אחד ואחת מאתנו כאדם פרטי וכולנו יחד ככלל ישראל, אמן.